#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סוכה צריכה להיות עשויה לשם מצוה?	"א&quot;צ לעשות הסוכה לשם מצוה אלא לשם צל ולהגן מפני החמה אבל לא לצניעות [שלא יראו לו לפעמים] או לדור בו כל השנה או לאוצר (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [דלא כהב&quot;ח דס&quot;ל בדעת רש&quot;י דכשרה אם עשויה לדור בו כל השנה (מג&quot;א שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), ואם רק דר שם לימות החמה כשרה (ביה&quot;ל ד&quot;ה כגון)] [ולפי ר&quot;ת א&quot;צ כוונה לשם אלא ר&quot;ל שלא יהא עב כ&quot;כ שמונע ירידת גשמים, עי&#x27; קה&quot;י דרצה לפרש המח&#x27; בין רש&quot;י ור&quot;ת לשיטתם]"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אינו עשויה לשם צל האם מהני לעשות בה חידוש?	לא מהני (ב&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה כגון)	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אנו יודעין אם כוונתו לשם צל או לצניעות בעלמא?	"אם אנו רואין שמסוככת יפה שאין עושין כן בשביל צניעות מוכחא מילתא שעשייתה הראשונה לצל היתה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוונתו היתה 1) לצל ולצניעות 2) לצל ואח&quot;כ חישב לצניעות?	"1) הגר&quot;ז (סי&#x27; תרכ&quot;ו סעי&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל דפסולה, אכן הקובץ הלכות (פ&quot;א סעי&#x27; כ&#x27;) ס&quot;ל דכשרה דצניעות אינו סתירה לכוונה לצל אבל מודה דאם כוון לשם צל ולשם דירה לכל השנה שהיא פסולה, והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;נ ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל אף בזה 2) רשז&quot;א (הליכות שלמה) ס&quot;ל שנפסלת בכך, וכן מצינו במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ד) אם מתחילה כוון שלא לשם צל ואח&quot;כ כוון לשם צל בעצם ראוי לילך בתר סוף אלא שפסול משום תעשה ולא מן העשוי [והא דמצינו דכלים שיורדים לטומאה אינן עולים מטומאים אלא במעשה מבואר בגמ&#x27; קידושין (נ&quot;ט ע&quot;ב) דהיינו דוקא לגבי טומאת כלים (ר&quot;י באק)]"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכת גנב&quot;ך ורקב&quot;ש?	"גנב&quot;ך [גוים, נשים, בהמה, כותיים] כשרה אע&quot;פ שאינן בני חיוב [בבהמה מבואר במאירי דעשויה בשביל בהמה, וכ&quot;כ הלבוש (ודלא כגליוני הש&quot;ס דרצה לדייק מתשובת הרשב&quot;א ח&quot;ג סי&#x27; רנ&quot;ט דהבהמה עצמה עשאה), אבל באינך מבואר בב&quot;ח שהם עצמם עשו הסוכה], רקב&quot;ש [רועים, קייצים, בורגנין, שומרי שדות] כשרה אע&quot;פ דלא קביעי [דפעמים רועים כאן ופעמים כאן (רש&quot;י, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], וכתב הב&quot;ח דאפי&#x27; בשתי ריעותות כגון רועים נכרים כשרה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, לבושי שרד, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [דלא כערול&quot;נ דמצדד להחמיר], ומ&quot;מ מצוה לחדש בו דבר (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תרל&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סוכת גנב&quot;ך כשרה לכתחילה לפי ר&quot;ת?	"כתב המג&quot;א לעיל (סי&#x27; י&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) דלפי ר&quot;ת דס&quot;ל דצריך להיות בר חיובא צריך בר חיובא ללולב ולסוכה, וכ&quot;כ הבכורי יעקב (ס&quot;ק ב&#x27;) דכמו שמצינו (סי&#x27; י&quot;ד וסי&#x27; תרמ&quot;ט) דלפי ר&quot;ת נשים וגוים אינם יכולים לעשות ציצית ואיגוד ללולב דאינן בני חיובא ה&quot;ה לגבי עשיית סוכה, ואע&quot;פ שאנו לא קיי&quot;ל כר&quot;ת מ&quot;מ לכתחילה חיישינן לדבריו וכמ&quot;ש המ&quot;ב (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ד), וכ&quot;כ החכמת שלמה דלכתחילה יש לחוש לר&quot;ת ולא יעשה סכך ע&quot;י נשים וגוים, אכן דבר זה צ&quot;ע דהרי מפורש בגמ&#x27; דסוכת גנב&quot;ך כשרה, ובאמת כן הקשו תוס&#x27; (גיטין מ&quot;ה ע&quot;ב) על שיטת ר&quot;ת, ותי&#x27; המור וקציעה (סי&#x27; י&quot;ד) דר&quot;ת ס&quot;ל דכולם נעשו ע&quot;י ישראל בשביל הגנב&quot;ך, והחכמת שלמה (סי&#x27; י&quot;ד) תי&#x27; דר&quot;ת ס&quot;ל דדוקא היכא דבעי לשמה בעי בר חיובא, אבל סוכה לא בעי לשמה אלא סגי במחשבה לצל בעלמא, ועל כרחך כשכתב המג&quot;א דצריך להחמיר באשה בעשיית סוכה היינו כשהיא מכוונת לשם חג ובזה אמרינן דלא מהני לפי ר&quot;ת אבל פשוט דמהני מחשבתה לשם צל וא&quot;כ אפי&#x27; לר&quot;ת מהני לעשות חידוש אח&quot;כ. והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; מ&#x27; אות ג&#x27;) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דר&quot;ת מודה דמותר לסכך ע&quot;י גוים ונשים שאין במעשה הסיכוך ענין עשיית מצוה משא&quot;כ בעשיית ציצית ואיגוד יש בהם מצוה בעשייתו {וצ&quot;ב החילוק}, והקובץ הלכות (פ&quot;א סעי&#x27; כ&quot;ה וסעי&#x27; כ&quot;ז) פסק דמותר לעשות סוכה ע&quot;י נשים וגוים [מיהו מחמת קדושתה אין ראוי לעשותה ע&quot;י עכו&quot;ם] {ונראה למעשה יש לסמוך על עשיית נשים וגוים אלא שצריך לחדש בה דבר לצאת שיטת ר&quot;ת, ואפשר דיש מקום להחמיר כתירוצו של המו&quot;ק וא&quot;כ גוים ונשים לא יעשו הסכך כלל}"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"איתא בחולין (י&quot;ב ע&quot;ב - י&quot;ג ע&quot;א, ורש&quot;י שם) דקטנים יש להם מעשה אפי&#x27; מדאורייתא אבל מחשבה הניכרת מתוך מעשה אין להם אלא מדרבנן לחומרא, וביארו תוס&#x27; שם דתלוי אם הוא מעשה גמורה או מעשה שמוכיח קצת, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) משמע דהכא הוי כמחשבה הניכרת מתוך מעשה וא&quot;כ לא מהני מחשבתם אבל מבכורי יעקב (ס&quot;ק ב&#x27;) מבואר דמהני דרק החמיר לפי ר&quot;ת, ואפי&#x27; אם נחשב כמחשבה הניכרת מתוך מעשיו מ&quot;מ כתב האבני נזר (סי&#x27; תע&quot;ה) דיש עוד טעם להקל דיכול להצטרף מחשבת בעל הבית למעשה של קטן {וזהו דוקא ע&quot;י מעשה של קטן אבל אם נפלו הסכך ע&quot;י רוח פשוט דלא מהני מחשבת בעל הבית דליכא מעשה עשייה כלל, וכ&quot;כ השבות יצחק (סוכות פ&quot;ח)}, ולמעשה השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ו אות ב&#x27;) מחמיר לכתחילה, והקובץ הלכות (פ&quot;א סעי&#x27; כ&quot;ו) מסתפק אפי&#x27; אם יוצא בדיעבד {ונראה דיש מקום להחמיר עד שנתמלא זקנו אע&quot;פ שמדאורייתא יש חזקה דרבא מ&quot;מ מדרבנן לא סמכינן על החזקה ומחשבה הניכרת מתוך מעשיו מבואר ברש&quot;י (חולין י&quot;ג ע&quot;א) דלא מהני אלא לחומרא ולא לקולא, וכן החמירו הגר&quot;ח מבריסק והקה&quot;י והחזו&quot;א, אבל אין למחות ביד המקילין דיש מקום להקל דאולי הוי מעשה גמורה, וגם יש לצרף סברת האבני נזר}"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות הסוכה סמוך לאשפה?	"לא דאינו יכול לברך שם וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; פ&quot;ג (ביה&quot;ל ד&quot;ה בהמה), וכ&quot;כ הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חוטט בגדיש?	"פסולה משום תעשה ולא מן העשוי [ואפי&#x27; אם עשויה לשם צל דהרי לית ביה שום חלל, ודלא כרז&quot;ה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל), ואפי&#x27; אם חוטט הגדיש לשם צל לא מהני דלא עשה שום מעשה להסכך (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)], אבל אם עשה בתחילה חלל טפח כשיעור ז&#x27; על ז&#x27; יש עליו שם סכך עם דפנות ומותר לחטט בה אח&quot;כ עד שיעור עשרה [בין מלמעלה למטה בין ממטה למעלה דכולו נחשב כסכך עב, ודלא כצד הראשון בהר&quot;ן (והוא שיטת תוס&#x27; רי&quot;ד) דס&quot;ל דצריך לחטט דוקא באופן שנשאר הסכך הראשון במקומו (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)], וכפשוטו סגי לחטט בה לשם צל לחוד [וצע&quot;ג על הרי&quot;ף דכתב לחטט בה לשם סוכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה וחטט), וי&quot;ל דמבואר בגמ&#x27; עו&quot;ה דהרי&quot;ף מוחק תיבת &quot;וחטט&quot;]"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום הגדיש שחוץ לחלל?	"הוי סכך פסול משום תעשה ולא מן העשוי ולא מהני בה לומר פסל היוצא מן הסוכה אלא צריך להיות פחות מד&#x27; אמות כדי שיאמר דופן עקומה (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), ואם הוא ד&#x27; אמות רק בצד אחד כשרה אם יש ג&#x27; דפנות בלא&quot;ה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות הסכך קודם הדפנות 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) כתב הרמ&quot;א דצריך לעשות הדפנות תחילה דאינו קרוי אהל בלא מחיצות [לפי הבכורי יעקב (ס&quot;ק ח&#x27;) צריך ג&#x27; דפנות, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דסגי בדופן אחד], וסגי בדופן טפח סמוך לסכך דומיא דגדיש דסגי בחלל טפח (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27; וס&quot;ק י&quot;א) 2) הב&quot;ח ס&quot;ל דבדיעבד כשרה אבל הלבוש ועוד אחרונים פוסלים אפי&#x27; בדיעבד (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), והב&quot;ח רצה להביא ראיה מרש&quot;י (סוכה ט&quot;ז ע&quot;א) במשלשל דפנות ממעלה למטה דכתב &quot;שהתחיל לארוג המחיצה אצל הסכך&quot; משמע דיכול לעשות הסכך תחילה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;), ודחה הט&quot;ז דלאו דוקא דיש שם סכך אלא ר&quot;ל שהוא מקום הסכך."	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפלו המחיצות אח&quot;כ?	"הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ח) מקיל, והשבט הלוי (ח&quot;ז סי&#x27; נ&quot;ו) רצה לתלות זה במח&#x27; הפוסקים בענין מזוזה אם נסתלק המשקוף אח&quot;כ, וכאן הכריע להקל בצירוף הפוסקים שחולקים על הרמ&quot;א {אבל כפשוטו יש מקום להחמיר}"	סימן תרלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגדיש שאין המטר יכולים ליכנס בה?	"אפי&#x27; לר&quot;ת דס&quot;ל בעלמא דצריך להיות ראוי לגשמים ליכנס בה מודה כאן דהסוכה כשרה דכל הפסול הוא מדרבנן והכא אין לו דמיון לבית כלל (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), אבל הא&quot;ר ס&quot;ל דה&quot;נ פסולה עד שעשויה באופן שגשמים יכולים ליכנס בה (ביה&quot;ל ד&quot;ה כשרה) {ואפי&#x27; להט&quot;ז דמקיל מ&quot;מ עדיין יש מנהג להחמיר כמו נסרים וכמ&quot;ש הט&quot;ז לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ט ס&quot;ק כ&quot;א) ע&quot;פ הסמ&quot;ק}"	סימן תרלה סעיף א		
